תאריכים בתנ"ך – הרב שי וואלטר
שיעור 1.
אין לנו סדר רציף של מנין מאז בריאת העולם (הערת הרב הנזיר על הכוזרי) – שזה הכלי הכי טוב בשביל היסטוריונים- סדר רציף של מנין
גם המנין ליציא"מ לא שימש בדווקא באופן מסודר (480 שנה ליציא"מ: ביהמ"ק הראשון, לאחמ"כ יש מנין לבנין הבית, לחורבנו ומניין מלכי אוה"ע)
ברייתת סדר עולם – שיחזרה באופן מופלא את התיארוכים.
הידוע לנו לבריאת העולם:
{ההפרש לחישוב השנה למניינם: 3,760 שנה}
המהרלב"ח בקונטרס: "פירות שביעית" דן בשאלת תיארוך השמיטה (בשו"ת, מופיע לפני קונטרס הסמיכה) שצ"ל ב-5264 (12 שנים לאחר גירוש ספרד) וצולל לעומק העניין, ורואה שיש אפשרות שהשמיטה (לרש"י) צ"ל ב-5262.. והוא מגיע למסקנה על השנה ה'אבודה'. יוצא מתוך הסוגיה בערכין והראשונים שם [למעט רש"י והרא"ש], שביהמ"ק עמד 421 שנה (ולא: 420).
ועוד – העולם נברא בכ"ה לחודש אלול, ה אם 5 הימים הללו נספרים כשנה או לא? הייתה על כך מחלוקת, וגאוני בבל (רב סעדיה ורב האי) מעידים שבא"י מונים את זה והם מתנגדים, בבבל, למנין זה, וטוענים שגם ב'סדר עולם' זה לא נספר. לכן על כל הספירה של בני ארץ ישראל יש להוסיף 1 (למשל הולדת אברהם: 1949)
3 המניינים הרציפים שיש לנו ביהדות (כל א' בתשרי נמנית בהם שנה חדשה) כמוזכר בגמ' ע"ז ט'.
ע"ז ח:-ט. "...עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל מכאן ואילך אישתעבדו בהו... עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל מנא לן דאמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי שלחו ליה רבי אמור לנו שנים וג' דברים שאמרת לנו משום אביך אמר להו מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל... מאה ושמנים ותו לא והתני רבי יוסי ברבי (ט'.) מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית אלמא מאתן ושית הוו ואת אמרת מאה ושמונים הוו אלא עשרין ושית שנין קמו בהימנותייהו בהדי ישראל ולא אישתעבדו בהו ואמטו להכי לא קא חשיב להו כשפשטה מלכות הרשעה על ישראל..."
שיעור 2 – כח אדר ע"ח
מתוך המקור דלעיל (ע"ז ח:-ט.) – 26 שנה הייתה שותפות בין מלכות חשמונאי ובין השלטון הרומאי, ואח"כ שינוי מגמה של 180 שנה שפשטה מלכות הרשעה על ישראל.
בתשובת רב האי גאון הקודמת לגמרא (תשובה מ"ה) מובא במקום המילים: "מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית" - " מכאן ואילך צא וחשוב תתקכ"א שנה עד השנה הזאת..." שזה היה עד השנה בה הוא עמד, והוא ממשיך שם ואומר שכך ראוי לכתוב ולעדכן זאת כל שנה שעוברת, ורק לבלרים עמי ארצות מעתיקים בדיוק את הכתוב (ובזה משבשים את הסדרים).
למעשה היו סופרים שידעו לעשות את החשבון עם השטרות וכתבו את המנין לחורבן הבית, היו שלא הבינו והעתיקו בלי הבנה, כהערה הנ"ל של רב האי גאון, ובהמשך –כלל לא הסתדרו עם זה והשמיטו את זה לגמרי, כמו שרואים בגמרא.
הברייתא הנ"ל א"כ היא 'ברייתא מתעדכנת'. יש לנו כתב יד של אותה ברייתא שמתוארך בכ-100 שנה עוד לפני רב האי גאון, אלא שזהו כת"י של הגמרא, וא"כ יוצא שהלבלר, כד' רב האי, לא שינה את התאריך – שזו בדיוק התופעה שהוא דבר עליה. הטעות הזו של הלבלר מהווה עדות על כתיבה (שהרי ממנה זה הועתק) כבר מבערך 800 למניינם.
ברב האי- 1921 לשטרות (=ספירת הספרא) = 921 לחורבן (=ספירת התנא), לפי זה נוכל להבין את המשך הגמ' בע"ז ט'.-
אמר רב פפא אי טעי האי תנא ולא ידע פרטי כמה הוה לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך {בראשית לא-מא} זה לי עשרים שנה (אנכי) בביתך אי טעי ספרא נשייליה לתנא כמה חשיב ונבצר מינייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך ספרא בצירא תנא תוספאה.
ממשיכה הגמ':
תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן, -
שני אלפים תורה מאימת אי נימא ממתן תורה עד השתא (עפ"י רש"י: עד 4,000) ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי – אם נמדוד ממתן תורה (2,448) ועד "השתא" עפ"י רש"י הנ"ל יוצא שעברו רק 1,552 שנים! וא"כ לא עברו עדיין 2000 שנה, שהרי זה החשבון ממתן תורה ועד היום (=4,000) [כך לרש"י, ועי' לקמן].
אלא שהתורה נקרא שהיא ניתנה לעולם כבר בתוך ימיו של אברהם אבינו (נולד 1948 + 52 שנים, מתחיל האלף ה-3 ומתחילים 2,000 שנות תורה וההפרש הנ"ל הושלם). – אלא {בראשית יב-ה} מואת הנפש אשר עשו בחרן וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה כמה בצרן מדתני תנא ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין כי מעיינת ביה מהנפש אשר עשו בחרן עד מתן תורה ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין
אך הריטב"א ועוד חלקו על ביאור רש"י.
לרש"י: השתא = איפשהו בסוף ימי התלמוד
אמר רב פפא אי טעי תנא ולא ידע פרטיה כמה הוי לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו ארבעין ותמני ומשכח ליה לחומריה וסימניך (ט:) {במדבר לה-ז} ארבעים ושמונה עיר ואי טעי ספרא נשייליה לתנא כמה קתני וניבצר מינייהו ארבעים ושמונה ומשכח ליה לחומריה וסימניך ספרא בצירא תנא תוספאה
ב-41 לבנין בית שני החלה השנה הראשונה לספירת השטרות, וא"כ, בחורבן הבית (421) היה זה 381 לשטרות. 172 שנה אח"כ צריכים להתחיל "ימי המשיח". (בשנת 552 שנים לשטרות) 552 זה המס' ההפכי של 48 (בעשרות ובאחדות)
וא"כ, במקרה שהתנא לא יודע, יוסיף על התנט 48
ובמקרה שהספרא טועה ילך לתנא ויוריד 48
שיעור 3.
מנין ליצירה לפי א"י: 5,778 (מחשיבים גם את שנת התהו)
מנין ליצירה לפי בבל: 5,777
מנין לשטרות (3,448-): 2,329
מנין לחורבן (380-): 1,949
(יש מנהגים שמציינים כמה שנים לחורבן, ויש בזה טעות של 2 שנים הנובעת מ: 1. מהפער בין המנין ליצירה בא"י לבבל. 2. מהיסמכות על שיטת רש"י במסכת ע"ז שיש נגדה הוכחות רבות).
מחלוקת הרמב"ם ובעל המאור מתי היה החורבן: (לרש"י זה היה בשנת 3,828 - שנת 68 למניינם)
| שנת 69 למניינם | שנת 70 למניינם |
| ט' אב 3,829 | ט' אב 3,830 |
רמב"ם | חורבן הבית | שנת 1 לחורבן |
ראב"ד | ------- | חורבן הבית שנת 1 לחורבן |
(למעשה כיום יודעים מתי היה החורבן וזה פשוט כמו הראב"ד)
היסטוריוסופיה
תפיסת תקופה היסטורית לפי חלוקת מהותיות של המשמעות של התקופות (אין את זה אצל הגויים. היסטוריונים מודרנים יודעים לחקות אותנו ולהגדיר לאחור תקופות בהיסטוריה)
כבר במדרש על ששת ימי בראשית יש את החלוקה של העולם לפי התקופות הרמוזות בהם
2,000 שנות תהו, 2,000 שנות תורה על גביהן (בלי תורה זה תהו!), 2,000 שנות משיח. [בברכות קריאת שמע: בריאה (יוצר) תורה (אהבה רבה. מתוך כך, הייחוד "שמע", ומתוך כך: "ואהבת" - שלנו) גאולה (משיח). בתפילות השבת בברכה האמצעית: בליל שבת – ויכלו (בריאה) בשבת שחרית – ישמח משה במתנת חלקו (תורה) ובמנחה – אתה אחד.. (גאולת העתיד). בתפילות רה"ש – מלכויות (בריאה) שופרות (מתן תורה) זכרונות (גאולה)]
רש"י ע"ז ט. ד"ה הכי גרסינן –
בשנת 600 לנח היה המבול
שנתיים לאחר המבול שם היה בן 100 שנה (נח בן 602)
+56: נח נולד ב1056 = 1658
+35 נולד שלח
+30 (עבר)+34 (פלג)+30 (רעו) + 32 (שרוג) + 30 (נחור) + 29 (תרח) + 70 (אברהם) = 1,948
[כשאברהם בן 52 = 2,000 ליצירה].
+100 (הולדת יצחק)
+400 (מתן תורה) = 2,448
סדר עולם: ברייתא קדומה המוזכרת מס' פעמים בתלמוד הבבלי.
סדר עולם רבא/זוטא: אין באמת 'סדר עולם זוטא/רבא' והם נקראו כך ע"י המדפיסים כדי לדעת להבדיל ביניהם. אלו הם 2 חיבורים שונים שהסתובבו בעולם נושאי השם 'סדר עולם'. זוטא: מתקופת הגאונים, הסופר את השנים מבריאת בעולם ומספר את ראשי הגלויות בבל. רבא: טקסט ארוך יותר, וזהו חיבור קדום יותר (מאשר סדר עולם זוטא), והוא מתקופת התנאים (קדמותו היא סוגיה מעניינת בפ"ע). יש גירסה בסנהדרין של הרשב"ם: "סתם סדר עולם ר' יוסי" (זה לא מופיע בכתבי היד שמצויים לפנינו)
בהמשך נעיין בתוך קטעים מה'סדר עולם'.
שיעור 4 – כ"ז ניסן
מיליקובסקי שהוציא מהדורה מדעית של סדר עולם רבא, ומוצא דמיונות רבים בינו לבין יוסף בן מתיתיהו, וברור לו (לפחות בסדר המאורעות שבחורבן בית ראשון) שזה נלקח מיוסף בן מתיתיהו (שנכתבו בעשור שלאחר חורבן הבית הראשון).
מי שאין לו שום רקע, לא יצא עם רווח מהקריאה בסדר עולם. נקרא קצת.
סדר עולם פותח בשנים שמאדם ועד המבול (אלף תתנ"ו שנים - 1,656), זרעו של קין נספה במבול, הוא לא מתואר כרונולוגית (אלא "גניאולוגית") בכלל אלא מי הוליד את מי. משהרג קין את הבל, ניחמו ד' בזרע אחר – שת, שנולד בשנת 130 לאדם, וכל זרעו, הוא המתואך בשנים ואכן עליו כתוב: "וזה ספר תולדות אדם". (היו למשל 2 חנוך, ו-2 למך. כ"א מגזע אחר).
"מתושלח מיצה שנותיו עד המבול" – ונפטר עם פרוץ המבול, מה שרואים משם הוא דרך אחרת לחישוב ה1,656 שנה הללו).
שיעור 5 – י"א אייר
בפסוקים ישנם 2 רשימות של התולדות-
ישנה רשימה גניאולוגית = מי הוליד את מי
וישנה רשימה גניאולוגית+כרונולוגית = בה מופיעים השנים עפ"י סדר המאורעות ונותנות לנו אפשרות להבנת התיארוכים
סדר עולם מכריע ש-שם בן נח היה האחרון מבין הבנים, אכןבפרק י' בבראשית, בו מתוארים תולדות 70 האומות, שיצאו מבני נח, מופי שם אחרון מבין הבנים (החל מפסוק כ"ב) – הלא דבר הוא.
ב'סדר עולם' שלפנינו מופיעים שנות כל אחד ואחד עד החשבון של תתנ"ו שנים. אך מיליקובסקי במהדורה המדעית, מביא את הכל ללא ספירת השנים. וא"כ 'סדר עולם' (שלטענת מיליקובסקי חובר בערך בשנה הראשונה לספירה למניינם) נכתב באופן 'חידתי' המחזיקים את כל החשבונות המסובכים, שאנו משתמשים בכלים מודרניים חישוביים מתקדמים ע"מ לתפוס את הדברים – אצלו הכל מונח כדבר פשוט וברור! (וי"ל, שזוהי הגהה שנוספה בדור מן הדורות, ע"מ להקל על הקורא, ונכנסה בהמשך כאילו היא חלק מעצם הספר).
פלג –
"אמר רבי יוסי נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג... אם בתחילת ימיו... ואם באמצע ימיו – לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. אלא בסוף ימיו.."
בעל סדר עולם מניח כי "פלג" נקרא ע"ש ה-פלגה (בפסוק: "כי בימיו נפלגה הארץ" – אך מהו המובן של המילים הללו? מהי "הארץ"? אדמה (גיאולוגי) / יושבי הארץ (דימוגרפי) ? ), בעל 'סדר עולם' מזהה את הפלגה הזו עם מגדל בבל.
רש"י מבסס את פירושו בזה על ה'סדר העולם'.
לפי זה עבר ראה שבימיו יבנו מגדל ולכן קרא לבנו פלג. אך מדוע "לגרור" את המאורע הזה למאורע שיקרה בשנה האחרונה לחייו? התשובה: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" ישנו כאן לימוד עפ"י צורת חשיבה. ה'סדר עולם' מפגיש אותנו עם צורת החשיבה העומדת מאחורי צורת הלימוד שלו בפסוקי התורה. אם יש משהו שהפסוקים היו צריכים לומר לנו וזה לא היה ברור – התורה הייתה כותבת זאת להדיא. צורת החשיבה פותחת את כל האפשרויות: תחילת ימיו, אמצע ימיו, סוף ימיו.
שיעור י' סיון.
סדר עולם פרק ג'
הסדר עולם תואם את השיטה שאיוב היה אחד מ-3 יועצי פרעה (ארץ עוץ = עצה) [בלעם איוב ויתרו].
הסדר עולם הולך בדרך השלילה ומוכיח שישראל לא ישבו בפועל 400 שנה במצרים, ורש"י מביא את החשבון הזה – קהת- 133, עמרם- 137, משה- 80 = 350. ובוודאי שגם חלק משנותיהם היו חופפות. אלא ללמדך שכל זמן שזרעך בארץ לא להם – נחשבים לככל הסכום של ה-400 שנה.
משנפטר לוי החל השיעבוד, והיו 116 שנים מאז ועד יציאת מצרים, ואין השיעבוד גדול מזה ואינו פחות מ-87 שנה – שנותיה של מרים שנקראה ע"ש המרירות של השיעבוד (כנראה שיש הדרגה בקושי של השיעבוד בין השנים).
שיעור יז סיון
הדעה הידועה יותר על נישואי רבקה הוא בגיל 3 שלא כסדר עולם שבגיל 14.
הרמב"ן שיטתו היא להמינע מסידור כרונולוגי אחר מאשר הסדר הרגיל לפי הופעתו בתורה ונמנע מהכלל של: "אין מוקדם ומאוחר בתורה" – לדוג' יתרו, מפרש (כמו כיוון אחד בחז"ל) שזה היה לפני מתן תורה. הרמב"ן מסביר שבחלק הפרשני אין איסור לחלוק על חכמים (מקור?) אלא רק בחלק ההלכתי.
ישנו ויכוח מה נותן לתלמוד את התוקף, לרמב"ם: קבלת כל ישראל אותו (ר' אלחנן וסרמן אומר שהיה ממש בי"ד מיוחד של רב אשי שיותר לא לחלוק על זה, החזו"א טוען שפשוט נמנעו בגלל גדלותם של הראשונים, ולא כקבלה של בי"ד. הרב קוק מבסס את הדברים על הרמב"ם ומדגיש את דבריו: "קבלת האומה". ב'מורה נבוכי הדור' מבאר שזהו דבר יסודי בפני עצמו, זוהי קבלה כזו שא"א לערער אחריה, גם לו יצוייר שיש כביכול מישהו גדול יותר (לתשובת ה'משכילים') ).
שאלות לחזרה:
בשיעורים הבאים נלמד (שאלות 41-44):
מנין מוכיח סדר עולם ש-7 שנים חילקו את הארץ
מהם הבעיות הכרונולוגיות בלימוד ספר שופטים
סדרי זמנים של רשימת החיבורים
ספר יהושע- פי"א בסדר עולם (בו ניכרת הסיסתמתיות של הסדר עולם במרווחי הזמן הגדולים)
בשנה השנייה לצאת בנ"י ממצרים היה כלב בן 40 שנה, ובן 85 שנה כשהסתיים הכיבוש – "הא למדנו ש-7 שנים היו מכבשין" -איך זה נספר? יש לספור 38 שנה נוספות במדבר ועוד 7 שנים לאחמ"כ.
ניתן לומר שמדובר על לימוד מתוך פשטי הפסוקים.
ישנן 3 רמות של נתונים שסדר עולם משתמש בהם (לפי סדר עדיפות): 1. פסוק מפורש. 2. היוצא מפשוטו של מקרא ללא דרשנות, אך הוא עפ"י חשבון ולא עולה מעצם פשט הפסוק. 3. דרשנות "מינימליסטית" (כמו לגבי פלג – לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. וכמו "ימים רבים" של אברהם בפלישתים שהם 26 שזה שנה אחת יותר מאשר במצרים = 25)
ומנין ש-7 שנים היו מחלקין? (הנחת יסוד שלא מבאר מנין היא ידועה לו-) 850 שנה היו ישראל בארץ עד שגלו (17 יובלות של 50 שנה – ולפי שיטת חכמים. שהרי לרבי יהודה השנה ה-50 היא השנה הראשונה של המחזור הבא). (האקסיומה היא על כך שהבית היה בנוי 410 שנה, כי ידוע שהוא נבנה 480 שנה לצאת בנ"י ממצרים, ויש להפחית מתוכם 40 שנה)
(ב-2 נק' זמן שונות המספר 850 שנה חוזר), ויוצא ש-14 שנה עד שנחלו את הארץ, מכיון ש-7 כיבשו, יוצא ש-7 שנים חילקו.
הפסוק ביחזקאל (מ' א') – ב-25 גלותנו נבואה שקיבל על ביהמ"ק השלישי, ומדובר על גלות יהויכין (יכניה) שהיא 11 שנה לפני גלות צדקיהו (=חורבן הבית), ואז יוצא שבשנת 14 לחורבן הבית קיבל את הנבואה הזו, ואיך יתכן שזה היה ב'שנת היובל' (כפי שכתוב בפסוק)? הרי יש פה הזחה של כל התאריכים ב-14 שנה?? אלא ש-14 השנים הראשונות לא נמנו ליובלות והשמיטין, ומדוע? מפני שלא התחייבו בשמיטה ויובל אלא משהתיישבו בארץ, לאחר כיבושה וחילוקה, ולכן רק כעבור 864 שנה לכניסתם לארץ הייתה שנת היובל ה-17, למרות שהיו עד אז כבר 864 שנה לכניסתם לארץ. (לא למבחן - יש שאלה על הסדר עולם, ש'בתחילת שנת היובל' משמע שנת היובל ולא תחילת היובל הבא. הרב וואלטר שאל על כך את מיליקובסקי, וענה לו שזו אחת ההוכחות שלו לטענה כי ה'סדר עולם' סובר שיש למנות את השנים מניסן, ולא מתשרי (שלא כקריאת הבבלי את ה'סדר עולם' שזה מתשרי, שקורא שמדובר כאן על השנה הראשונה ב-50 שנות היובל), ובפסוק הנ"ל נאמר שהוא מדבר איתו בתשרי, וממילא עדיין אין כאן תחילתו של יובל חדש (=50 שנה חדשות) כלומר שמדובר על שנת ה-850 שבה מתחילה שנת היובל – עי' על כך ב'תומים' חו"מ סימן ס"ז באריכות רבה המחפש את החצי שנה שנעלמה כאן)
סיכום השיעור:
7 כיבוש מוכיח משנותיו של כלב (משנת 79 של כלב –כולל, עד שנת 85- כולל)
7 התנחלות מוכיח מכך ששנת ה-14 לחורבן הבית הייתה שנת היובל, ואז יוצא ש14 שנים משעת כניסתם לארץ, לא נמנו ליובל. ומכיון ש-7 שנים כיבשו, נשארו 7 שנים של חלוקה.
