הקדמות לתושב"ע בי-אד

שאלות ששוחזרו מבחינה בהקדמות לתושב"ע

חלק ראשון

1.         להלכה התלמודית אופי קזואיסטי. מה יתרונה לפי פרופ' זילברג? הבא דוגמאות.

2.         א.         האם הלכה למשה מסיני היא דברי סופרים?

            ב.         מה ההבדל בין הלכה למשה מסיני לדין תורה – פרט ותן דוגמאות

3.         כתוב את כל הידוע לך על כתיבת המשנה.

חלק שני

1.           כיצד תירצו את קושיות הרמב"ם על הרמב"ן בענין "לא תסור"?

2.         מה ביקש הרמב"ם לתקן בחיבורו ומה קשה עליו?

3.         כתוב שלוש דוגמאות לגזרות ושלוש דוגמאות לתקנות.

4.         איזה הסבר שולל הרמב"ם בעניין מחלוקות בדינים שעל פי הסברא והמדרש?

5.         כתוב שני הבדלים בין דיני תורה כתובים ובין דיני תורה שיסודם בתורה שבעל פה.

6.         כיצד לימד משה רבנו את התורה לישראל ומה יתרונה של דרך זו?

7.         מדוע יש הכרח לפרש ש"עין תחת עין" זהו ממון?

8.         הגדר מהי אסמכתא.

1.         להלכה התלמודית אופי קזואיסטי. מה יתרונה לפי פרופ' זילברג? הבא דוגמאות.
 (137) יתרונה בכך שהעניק להלכה גמישות מרובה וכושר הסתגלות ומנע את התאבנותה בתוך מסגרת נוקשה של כללים מוגדרים . לא היה המשפט העברי מתפתח כפי שהתפתח בספרות הרבנית העשירה לולי 'חופש התמרון' שניתן לו בתוך שאר חלקי ההלכה. דוגמאות לכך שהגמרא העמידה אוקימתא ישנן רבות, בתחילת ב"מ (ב:) העמידה הגמ' אוקימתא על שאלתה וליחזי זוזי ממאן נקט. ותירצה באוקימתא לא צריכא דנקט מתרווייהו מחד מדעתיה ומחד בע"כ, ז"א שהעמידה את המשנה בציור רחוק ולא כ"כ מציאותי ושכיח. וכן שם (צז:) העמידה הגמ' את המשנה שאם השומר אומר איני יודע חייב וקשה על ר"נ שאמר מנה לי בידך ואומר איני יודע פטור, ותירצה שמדובר שיש עסק שבועה ביניהם. והיינו אוקימתא במציאות מאוד מסויימת, אע"פ שהמשנה אמרה הלכה כללית. דבר זה גורם לדיונים ומחלוקות שונות על מקרים אחרים הדומים או לא דומים, והרי זה לימוד מהפרט אל הכלל – להוציא כללים ממקרים פרטיים. וכן מה שפעמים כתבה המשנה דברים לא מציאותיים כמו נפל מראש הגג ונתקע באשה. או קני את וחמור.

2.         א.         האם הלכה למשה מסיני היא דברי סופרים?
הרמב"ם קרא להלל"מ דברי סופרים, שכל מה שלא כתוב בקרא הוא ד"ס. והרמב"ן (סה"מ) חלק שאינו נקרא דברי סופרים. ואף להרמב"ם שקראו ד"ס אין דינו כאיסורים דרבנן, אלא כאיסורי תורה, אלא שלא נחשבים מתרי"ג מצוות כיון שאין מונים אלא המפורשים בתורה.

            ב.         מה ההבדל בין הלכה למשה מסיני לדין תורה – פרט ותן דוגמאות.
 זקן ממרא אינו חייב אם המרה על דבר המפורש בתורה, אך על הלל"מ חייב. בי"ד שהורו בשגגת הוראה אינם חייבים פר העלם דבר של ציבור על דבר מפורש בתורה, חייבים על הלל"מ. שתויי יין מותרים להורות בדבר המפורש בתורה, אסור להורות בהלל"מ. הלל"מ אסור לכתוב משום דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבם. במצות תוכחה בדבר המפורש בתורה צריך למחות אע"פ שיודע שלא יקבל, אך בהלל"מ אין מוחין בידו משום מוטב יהיהו שוגגין ולא יהיו מזידין.

חלק ב

1.         כיצד תירצו את קושיות הרמב"ם על הרמב"ן בענין "לא תסור"?
 זהר הרקיע – הם אמרו והם אמרו, רבנן אמרו שספיקם יהיה לקולא. שב שמעתתא – לשיטת הר"מ ספיקא דאוריתא לחומרא רק מדרבנן והם הקילו בדרבנן. תורה תמימה – דברי הר"מ לא תסור רק על דברי סנהדרין ובי"ד הגדול. לב שמח – לא תסור רק אם התכוון להמרות דברי חכמים.

2.         מה ביקש הרמב"ם לתקן בחיבורו ומה קשה עליו?
 הרמב"ם ביקש לתקן בחיבורו לעשות דרך קצרה וברורה ושגורה בפי כל בלי קושיות ותירוצים, ואדם יקרא בחומש – תורה שבכתב ואח"כ מיד יקרא את הרמב"ם וידע התורה שבע"פ. אך הראב"ד הקשה עליו שלא תיקן, שהרי עזב את דרך המחברים שלפניו שהביאו ראיות לדבריהם ובשם אומרם, ויש בזה תועלת לדיין, כי אם ירצה לחלוק לא יחלוק כשידע מיהו בעל השמועה שהוא גדול ממנו. וגם שהרמב"ם פעמים הכריע כשיטה אחת, ושמא בחירתו לא נראית בעיני הראשונים.

3.         כתוב שלוש דוגמאות לגזרות ושלוש דוגמאות לתקנות.
 גזרות – שניות לעריות מד"ס. טומאת בית הפרס מדרבנן. שבותים דרבנן בשבת.  תקנות – מקרא מגילה. הדלקת נ"ח. ברכות הנהנין.

4.         איזה הסבר שולל הרמב"ם בעניין מחלוקות בדינים שעל פי הסברא והמדרש?

5.         כתוב שני הבדלים בין דיני תורה כתובים ובין דיני תורה שיסודם בתורה שבעל פה.
 הנשבע בדבר הכתוב בתורה זו שבועת שוא כי מושבע ועומד מהר סיני, והנשבע בדבר שדרשו חז"ל חלה שבועתו. תוכחה – מפורש בתורה חייב להוכיח, לא מפורש לא חייב, מוטב יהיו שוגגין וכו'.

6.         כיצד לימד משה רבנו את התורה לישראל ומה יתרונה של דרך זו

7.         מדוע יש הכרח לפרש ש"עין תחת עין" זהו ממון?
 מכיון שבאותו פסוק נאמר גם 'נפש תחת נפש' ושם זה ודאי לא כפשוטו שהרי זה נא' על מכה נפש בהמה ישלמנה, בהכרח גם כאן משמעות 'תחת' היינו ממון, שאל"כ היתה התורה אומרת 'ונקרת את עיניו' ולא 'ונתת עין תחת עין' איזו נתינה יש כאן. אכן כשהוא משלם יש כאן נתינה.

8.         הגדר מהי אסמכתא.
 לדברי הרמב"ם אסמכתא ענינה הלל"מ שאין לה שום רמז בכתוב, אלא יש למצוא להם אסמכתא בפסוק כדי שיזכרו וישמרו יותר טוב בזיכרון ולא ישכחוה. אך הריטב"א אומר כל מה שיש לו אסמכתא בכתוב העיר הקב"ה שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה אלא מסרו לחכמים, כלומר שאינם מחדשים דבר מליבם אלא רמוז בתורה. הכתב והקבלה הגדיר 2 מושגים אלו כ'אסמכתא- מודעי' וכ'אסמכתא בעלמא – זכרוני'.