הוראה מתקנת בקריאה

בס"ד

מהות הקריאה

מיומנויות ומנגנוני התלמיד

שלבי התפתחות

הערכה ואבחון

מהי קריאה?

בכל שפה דבורה ישנה הצפנה ופיענוח – אדם רגיל אינו מרגיש זאת כיון שיש לו את הידע הנצרך, דיסלקט מרגיש זאת מאוד.

בכל שפה 2 מרכיבים - מילים ומשפטים.

מילים – לקסיקון או סימנטי.

משפט – נושא ונשוא.

תרגום סמלים גרפיים לשפה דבורה – הצפנה ופענוח.

עקרון אלפבתי:

2 שלבים של התפתחת בקריאה – פונולוגי/צלילים. אורתוגרפי/חיבור של ההברות.

זיהוי המשמעות. זיהוי פונמות – 1) עיצורים 2) תנועות.

ראשית צריך ללמד לחבר את 2 הפונמות.

שלב הבא – לקרוא ברצף את ההברות עם הניקוד.

שלב הבא – לצרף את ההברות עם הנקוד למילה.

השפה הסינית אינה אלפבתית. אלא האות היא מילה. היא שפה יותר פרימיטיבית כיון שיש בה גיוון [כמו דופלו ולגו- מלגו ניתן ליצור הרבה יותר אפשרויות].

ההתחלה קלה כיון שאות אחת מייצגת את המילה השלמה, אך בהמשך צריך לדעת מאות אלפי אותיות כיון שכל השפה הדבורה מתבטת באותיות. בעקרון אלפבתי ההתחלה קשה, כיון שילד המתחיל ללמוד אינו מבין מה המשמעות של העיצורים והנקודות בפני עצמם, אך ההמשך קל, כיון שהעקרון האלפבתי הוא מפתח לכל השפה.

הקריאה כמיומנות

חלוקה לפי גודל יחידה (צירוף, מיה, משפט,טקסט) - עקרון אלפבתי.

2 דרכים לקריאת מילים – פענוח פונולוגי, זיהוי אורתוגרפי.

מיומנויות ביצועיות –

מנגנונים וידע –

פענוח פונולוגי

זיהוי חזותי של הסמלים הגרפיים, תנועת עין סדירה

תכלול בין חושי – מחזותי לשמיעתי.

מיזוג פונמי והברתי – כולל זכרון לטווח ארוך [העיצורים והנקודות שנלמדו בעבר] ולטווח קצר [לזכור את תחילת המילה שקרא כעת].

חיפוש משמעות בין מילון הצלילים למילון המשמעות.

זיהוי אורתוגרפי - מתפתח לאורך השנים לפי המילים השלמות הכתובות שהאדם מכיר [זכרון חזותי של המילה לטווח ארוך].

רוב הדסלקטים תקועים בשלב הזיהוי הפונולוגי. יש הטוענים שיש גם דסלקט אורתוגרפי.

שיעור שני:

קריאת מילים/קריאת טקסט

לאחר קריאת מילים יש יכולת לקרוא טקסט

פענוח פונולוגי – כל אות בנפרד.

זיהוי אורתוגרפי – מילים שכבר מזוהות וכבר עבר את התהליך של הפענוח פונולוגי.

מעבד פונולוגי מבוסס על צופן אלפבתי.

במילה 'שיר'

שלב 1 זיהוי חזותי של האותיות והניקוד.

שלב 2 מיזוג הצלילים.

כאן כבר נדרש זכרון לטווח קצר ובפרט במילים ארוכות [במילה שיר פחות]

השלבים הבאים הם שלבים של הלקסיקון

שלב 3 זיהוי המילה המדוברת 'שיר' [תוצאה של שלב 3].

שלב 4 הבנת המשמעות.

מעבד אורתוגרפי

שלב 1 זיהוי חזותי של תבנית המילה.

שלב 2 זיהוי המשמעות.

משלב 1 ישירות לשלב הלקסיקון.

בשלב זה נצרך גם ידע דקדוקי.

בשני הדרכים חייבים להגיע לזיהוי המשמעות של המילה.

גם לאחר רכישת המעבד האורתוגרפי עדיין נצרך המעבד הפונולוגי לרכישת מילים חדשות או בשפה חדשה.

דיסלקטים שיש להם בעיה עם המודעות הפונולוגית יש שיטה של ללמד אותם מילים שלמות [מלמעלה למטה], החסרון: אין להם יכולת לרכוש מילים חדשות.

מאפיינים:

פונולוגי: שמיעתי, מדויק, שלב ראשוני [כתה א], חדש, מנוקד. אורתוגרפי: חזותי, מהיר, שלב שני [כתה ג], מילים מוכרות, לא מנוקד.

מעבד אורתוגרפי:

אוצר מילים:

ככל שהמלה מוכרת יותר, קישור רצף הצלילים ללקסיקון נעשה מהיר יותר וממילא קריאת המילה מהירה יותר.

וככל שיש יותר מילים מוכרות המהירות הכללית של הקריאה עולה.

הידע הדקדוקי (מורפולוגי) עוזר ליצירת אוצר מילים לכן מילות תפל תהיה להם משמעות מסוימת (עמוד 10).

מעבד 3 מעבד ההקשר [זהו שלב אחרי הפונולוגי לפני האות וגרפי, כי כבר לפני האורתוגרפי נותנים לו  לקרוא משפט, כי לא ניתן לחכות לאורתוגרפי שהוא מתפתח מתוך קריאה רבה]. פגיעה במעבד ההקשר אינה בעיה במנגנון הקריאה.

קריאת משפט:

קריאת מילים בלבד עדיין אינה קריאה.

הבסיס להבנת משפט.

'משפט' היחידה הקטנה ביותר שנחשבת כטקסט.

משפט הוא 3 מילים שיש להן משמעות אחת מורכבת המהווה רעיון חדש.

רצף מילים שבנוי לפי כללי התחביר ומביע מסר שלם.

עליו לעמוד גם במבחן ההגיון והמציאות.

נושא [על מי מדובר] נשוא [מה מסופר עליו]. לכן 'החתול עכבר' אינו משפט, אלא רצף מילים ללא משמעות. כמו כן 'אכל תפס' או 'החתול המפונק' [בחתול המפונק חסר נשוא].

התחביר:

מערכת הכללים הקובעים מהו משפט תקין.

נושא / נשוא

סדר המילים

מילות קישור

סימני פיסוק

קריאת משפט כמיומנות

שטף, התייחסות למלה שלימה, חיפוש משמעות של מסר שלם ומורכב, הבנת מבנה המשפט – סדר ומלות קישור, מודעות לקצב והנגנה.

הערכת יעילות הקריאה

2 מדדים: 

ביצועיים: אוטומציה. דיוק, מהירות, מאמץ.

מאפייני אופן הקריאה – המעבדים: פונולוגי, אורתוגראפי, משמעות והקשר.

פונולוגי בכתה ד היא דיסלקסציה, בכתה א היא רצויה [אם קורא בכתה א אורתוגרפי או שהוא גאון או שהוא דיסלקט].

סימנים לקריאה לא תקינה של טקסט:

קריאת מילים בצורה שאינה מתאימה לגיל (פונולוגית/אורתוגרפית).

קריאת מילים לא אוטומטית (לא מדויקת/איטית/מאומצת).

קריאת טקסט לא משמעותית (ללא פיסוק והנגנה נכונה/ללא הבנה).

הבדיקה היא על ידי נורמות [בטבלא מופיע המצוצע/בינוניות – לא מצטיין ולא בעייתי]:

טקסט מנוקד:

דיוק: אחוז מילים שגויות.

מהירות: מספר מילים בדקה – לבדוק כמה מילים קרא בדקה.

טקסט לא מנוקד:

נוסחאות לחישוב בחוברת.

מהירות מוגזמת עלולה לפגוע בדיוק ובהבנת הנקרא.

הערכת קריאת טקסט:

סיכום:

בס"ד        

מכללה – ירושלים      חינוך מיוחד  -  ר"מים    תשע"ז  סמסטר ב'   שנה א'    המרצה:  דן שהם

קורס "הוראה מתקנת בקריאה"

מיקוד לבחינה

חשוב מאוד! מילון מונחים נמצא בחוברת 'מבוא כללי לקריאה' עמודים 8/9 

הנושאים שמתוכם תהיינה השאלות בבחינה:

מבוא כללי לקריאה:

• סוגי כתב והקשר לקריאה 
• אלפבתי – כתב שבו כל צליל במלה שבשפה הדבורה מיוצג ע"י סימן גרפי מסוים. עמודים ראשונים

            לוגוגרפי  – כתב שבו המילה הדבורה מיוצגת ע"י ציור או סימן גרפי.

•  
• קריאת מילים – שני האופנים של קריאת מילה עמוד 2/8
• פענוח פונולוגי – מיזוג צלילים.
• זיהוי אורתוגרפי – מילים שלמות.
•  
• מאפייני קריאת טקסט עמוד 11
• קריאת משפט, מסר שלם, יש קשר בין המילים [בסיס להבנת הנקרא – הבנת משפט].
• ידע תחבירי.
• אפיון קריאת משפט: שטף, יחידת ההתייחסות היא מילה שלימה, חיפוש משמעות בהיקף של מסר שלם ומורכב.הבנת מבנה המשפט, סדר המילים ומלות הקישור. מודעות למקצב והנגנה. עמוד 12
• המעבדים בקריאה -  שמותיהם ומאפייניהם.
• המעבד הפונולוגי – המרת סמלים גרפיים לצלילים, מיזוג צלילים למילה. עמודים ראשונים.עמוד 8
• מאפיין: פיענוח – עיבוד שמיעתי, מדוייק, שלב ראשון (כתה ג'), מלים חדשות, מנוקד.
• המעבד האורתוגרפי – זיהוי מהיר של המילה השלימה עפ"י תבניתה החזותית/'צילום המילה הכתובה בבת אחת – בשלמותה. כתבנית חזותית. עמוד 7/8
• מאפיין: עיבוד חזותי, מהיר, שלב שני (כתה ג'), מילים מוכרות, לא מנוקד.
• ישנם דיסלקטים שיש להתחיל עמם את לימוד הקריאה במעבד האורתוגרפי.
• מעבד ההקשר – קריאת משפט יעילה (שטף, הנגנה ומשמעות, מודעות תחבירית ), מודעות להקשר הכללי של הטקסט, מודעות למבנה הטקסט - מודעות לסגנון הספרותי (הסוגה). עמוד 12.
• מסייע לקורא בשני תהליכים בקריאה: 1) בקריאת מילה לא מנוקדת 2) בפיסוק המשפט.
• ההקשר מסייע לקריאת הטקסט כי הוא עוזר לנו להשלים אינפורמציה חסירה.
• התהליכים בפענוח הפונולוגי (קריאת צירוף וקריאת מילה). עמוד 6
• מזוג פונמי – עיצור+תנועה = צירוף.
• מיזוג תת הברתי – צירוף+צירוף = מילה.
• מיזוג הברתי – הברה+הברה = מילה.
•  
• מנגנונים קוגניטיביים הפועלים בקריאה (מודעות פונולוגית וזיכרון) - תפקידם וחשיבותם, והקשר לדיסלקסיה. עמוד 5
• שלב 1) ראייה ומיקוד ראיה.
• 2א) שמעה, זכרון ארוך טווח,שליפה.
• 2ב) זיכרון עבודה שמיעתי, מיזוג פונולוגי.
• בכל השלבים: קשב.
• מודעות פונולוגית: היכולת לארגן מחדש את צלילי המילה בסדר הנכון [איזו מילה מזכיר לי רצף הצלילים הזה? אה, בטח, אני יודע, שיר!].

            הקשר לדסלקסיה: א. בגלל הצורך להפעיל תהליכים קוגנטביים רבים בו זמנית. עמוד 6

            ב. הפעלת התהליכים צריכה להיות מהירה מאוד, אחרת הילד ישכח את הצלילים.

            ג. קשה לקרוא כי קל להאזין.

• האוטומציה בקריאה ומאפייניה. עמוד 16/ 7

3 קריטוריונים: 1) דיוק 2) מהירות 3) העדר מאמץ.

שטף אורתוגרפי: העין רצה על פני מילים ולא על פני אותיות. ראה גם חוברת: פיתוח שטף אורתוגרפי.

הוראת קריאה רגילה:

• תחומי המוכנות לקריאה. (חוברת טיפוח מוכנות לקריאה)
• הקניית ידע קודם לילדים בגן, שיסייע להם ללמוד לקרוא.
• 1) ידע על אותיות, עיצובן בכתב, קשר בין אותיות לצלילים בשפה (פירוט בעמוד 1-2). 2) מודעות פונולוגית, עירנות גלויה למבנה הפונולוגי של המילה הדבורה (פירוט בעמוד 3). 3) הכרת המבנה של הסיפור, לשונו של הספר, ואוריינטציה לספר(פירוט בעמוד 5). 4) טיפוח לשון, מיומנויות מטה לשוניות. (פירוט בעמוד 6).    
• שתי הגישות העיקריות להוראת הקריאה  (חוברת מבוא כללי לקריאה עמוד 13/חוברת מבוא להוראת הקריאה – כל החוברת).

1) מודל מלמטה למעלה (סינטטית):

2) מודל מלמעלה למטה (אנליטית):

ישנו גם: המודל האינטראקטיבי המשלב ביניהם (אקלקטית).

• מיומנויות וידע  שיש להקנות בהוראת קריאת מילה קצרה  בהברה סגורה ובהברה פתוחה. (חוברת הוראת הקריאה עמוד 9).
• הברה סגורה (כד, צב, סל):
•  מיומנויות: א. קריאת הברה סגורה - מיזוג פונולוגי של: הברה פתוחה (צירוף)+עיצור שוואי.
•                ב. מודעות למשמעות וחיפוש משמעות.

הקניית ידע: צירוף הברות (ריבוע תהליך ההוראה).

•  (הדגמה: צַ......ב.     צַ – ב.   צַב!   אח"כ מה זה צב? - עירור למשמעות. אח"כ זיהוי המשמעות).

    הברה פתוחה (כגון: פה, לי, מי) (עמוד 8):

מיומנויות: א. קריאת צירוף.

              ב. מודעות למשמעות וחיפוש משמעות.

הקניית ידע: אות שותקת [ריבוע תהליך ההוראה]. "יש כוח בסוף מילה - מקבל חבר שקט". החברים השקטים 'אהוי'.

• איזה חבר שקט נוסיף (עמוד 9)? לפי הניקוד. 

בשניהם יש את השלבים הראשונים (עמוד 1): א. הקניית האותיות (סרגל האותיות וכדומה).  ב. הקניית  הניקוד ומיזוגו עם העיצור לצירוף (מודעות פונולוגית לצליל התנועה, יישום הנ"ל בקריאה [יש כח/אין כח, לחוד/ביחד] אוטומציה [הרחבה בעמוד 7]) עמוד 2. ג. קריאת מילים.

הוראה מתקנת בקריאה

• המרכיבים העיקריים בהוראה מתקנת לפיתוח המודעות הפונולוגית בקריאה (חוברת פיתוח מודעות פונולוגית / מבוא להוראה מתקנת בקריאה עמוד 1/6).  
• פעילויות: משחקים שעיקר הפעילות בהן היא על צלילי העיצור או התנועה (מפורט שם בחוברת הראשונה).
• שיפור הדיוק – בקרה, מודעות פונולוגית, למידה רב חושית, אימוני שליפה, תומכי זכרון. שיפור המהירות והאוטומציה – אימון במיזוג, אימון בשיום מהיר של צירופים והברות, קריאה מרובה (מבוא להוראה מתקנת בקריאה עמוד 1).
• המרכיבים העיקריים בהוראה מתקנת בקריאה, הקשורים לקשיי זיכרון ושליפה  (חוברת זיכרון ושליפה).     
• למידה רב חושית, חשיפה מרובה ושינון (הצפה, למידת יתר), אימוני שליפה, תומכי זכרון [הדברים מפורטים בחוברת].
• היתרונות  בפעילות הכתיבה,  במסגרת הוראה מתקנת בקריאה.  
•  
•  
• דרכים לפיתוח שטף אורתוגרפי (חוברת פיתוח שטף אורתוגרפי).
• חזותי, מורפולוגי, סמנטי [הדברים מפורטים בחוברת].
• דרכים לפיתוח שטף טקסטואלי (חוברת פיתוח שטף טקסטואלי).       
• קריאת משפט:
• מיומניות נדרשות:
• שטף אורתוגרפי. שינוי יחידת ההתייחסות. מודעות למשמעות, לתוכן, להקשר. מודעות למבנה התחבירי.
• פיתוח מודעות בסיסית:
• לתוכן והקשר במשפט –  כגון: הרכבת נסעל על הכביש/הפסים.
• למבנה התחבירי של המשפט – נושא ונשוא. סדר המילים. סימני הפיסוק.
• קריאת טקסט:

             קריאה קולית ואח"כ קריאה דמומה [קריה בעינים בלבד].  4 יתרונות לקריאה קולית (עמוד 5).

• קריאה נתמכת – למי מיועדת? (עמוד 5) סוגים – (עמוד 6).
• קריאה משותפת – 1) קריאת מקהלה 2) קריאה זוגית (עמוד 6).
• קריאה מרובה – 1) משפרת שטף, אוצר מילים והבנת הנקרא. 2) תהליך איטי והדרגתי של למידה משתמעת, בלתי ישירה (עמוד6).
• שני אופנים של קריאה חוזרת – לרוחב/לעומק(עמוד 6):
• קריאה חוזרת למי מיועדת? יתרונות הקריאה החוזרת. (עמוד 7)
•  
• ניפוץ מיתוסים (עמוד 8)

            המהירות אינה הכל (עמוד 8)

• קריאה חוזרת כחוויה – עיקרי השיטה(עמוד 8), שלבי העבודה (עמוד 9), טבלה למעקב (שם).
• Fast start - תוך שימוש בשירים (עמודים 9/10).
• קריאה כהופעה – סוגים (עמוד 11) מה מיוחד בקריאת הופעה?
• דרכים לפיתוח שטף טקסטואלי – (עמוד 12).
•  
• סוף החוברת - אסטרטגיות לקריאה מהירה.