כרונולוגיה של תנ"ך על פי חז"ל

שאלות חזרה למבחן – חלק א

1. מהו מדע הכרונולוגיה ובמה הוא עוסק?  -בסדר המאורעות

2. במה שונה מדע הכרונולוגיה ממדע ההיסטוריה? - הסטוריה מנתחת תהליכים כגון מה גורם למה וכדו' כרונולוגיה מסדרת רק את סדר הדברים בלא להיכנס לסיבות של הדברים (ההיסטוריה צריכה להיות מבוססת על הכרונולוגיה ומוסיפה עליה)

3. מהו מניין שאיננו רציף? הבא דוגמא מהמקרא למניין שאיננו רציף. -מנין שנות המלכים, שנגמר כל פעם שמתחלף המלך

4. מהו מניין רציף? הבא דוגמא מהמקרא למניין רציף. -מנין שממשיך לאורך תקופה ממושכת כגון המנין ליציאת מצרים

5. מדוע יש תועלת גדולה במניין שטרות?

-

6. מהו מקורו של מניין שטרות? -תחילת מלכות יוון (שמלכו מלכות שלמה)

7. מתי התחיל מניין שטרות? -שלוש מאות ושמונים שנה קודם החורבן

8. את מי שימש מניין שטרות? -את הסופרים כותבי השטרות

9. אצל מי התמיד מניין שטרות? -אצל התימנים

10. מה משמעות הסימן "ספרא בצירא תנא תוספאה". -אם שונה הברייתות (שמונה בברייתא את הזמן לחורבן) לא זוכר את החשבון ישאל את הסופר (שמונה לשטרות-מלכות יון) כמה הוא מונה, ויוסיף על החשבון של הפרטים עשרים שנה (אבל לא על חשבון המאות והאלפים). ואם הסופר שכח ישאל התנא ויוריד מחשבון הפרטים עשרים שנה.

11. על מה מבוסס הרעיון שששת אלפים שנה הוי העולם?

-

12. היכן מופיע בתפילה הרעיון של החלוקה המשולשת תוהו/תורה/משיח? -ברכות קריאת שמע: ראשונה-עולם הטבע-תוהו. שניה-ברכת התורה, שלישית-ברכת הגאולה

13. למסקנת הגמרא ממתי מתחילה תקופת 2000 שנות תורה. -מאז שאברהם גייר את האנשים בחרן "הנפש אשר עשו בחרן".

14. מהי התופעה הטקסטואלית המיוחדת הקיימת בסוגיה בע"ז ומהי חשיבותה של תופעה טקסטואלית זאת לשאלת העלאתו של התלמוד הבבלי על הכתב. -שיש בברייתא מנין מהחורבן שאמור היה להתעדכן כל פעם ע"י הלומדים (והמעתיקים), וכיון שמצאנו בכתבי יד מנין שנשאר קפוא אנחנו יודעים על איזשהו תאריך מוקדם שבו כבר עלה התלמוד על הכתב

15. לפי [בראשית ו, י] מהו סדר הולדת בני נח? כיצד מסדר בעל ס"ע (ובעקבותיו רש"י) את סדר בני נח? -לפי הפסוקים הסדר הוא שם חם ויפת. סד"ע מסדר אותם: יפת חם שם

16. מהי המחלוקת לגבי מניין בריאת העולם בין בני מזרח ובני מערב? כתוצאה ממה נובעת מחלוקת זאת? -האם מונים את בריאת העולם מהזמן שבו נוצר אדם הראשון, וזו השנה הראשונה. או שאדם הראשון נוצר בשנה השניה, כיון שהעולם נברא חמישה ימים קודם לכן (כ"ה באלול) וצריך למנות גם את השנה הזאת

17. באיזו תקופה נערך החיבור סדר עולם? -בתקופת התנאים

18. מי הוא עורכו של החיבור סדר עולם? -ר' יוסי בן חלפתא

19. האם החיבור סדר עולם הוזכר בבבלי? -כן (עי' שאלה 36)

20. מה משמעות גרסת הרשב"ם לשאלת מקורו של סדר עולם? -הוא גורס אותו בתוך מימרא שאומרת "כולהו אליבא דר"ע", וא"כ, סדר עולם הוא מבית מדרשו של ר"ע.

21. מהן שתי המהדורות המדעיות לסדר עולם (רבה).

22. מה ההבדל בין סדר עולם רבה לסדר עולם זוטא? -אלו שני חיבורים שונים שאין ביניהם קשר אמתי, אלא אחד הוא מדרש סדר עולם והשני הוא ספר אחר ורק ע"מ שיהיה אפשר להבחין ביניהם קראו לראשון רבה ולשני זוטא

23. מתי חובר סדר עולם רבה?-בתקופת התנאים

24. מתי חובר סדר עולם זוטא? -בתקופת הגאונים?

25. על איזו הנחה פרשנית מבוסס תיארוך הפלגה אצל בעל סדר עולם? -לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, ואם כתוב בימיו נפלגה הארץ זה בסוף ימיו, בשנת מותו

26. בבראשית טו, ה מוזכר שאברהם נצטווה לספור את הכוכבים. בברית בין הבתרים המופיעה מיד אחר כך מתואר בפסוק י"ב: "ויהי השמש לבוא" – כלומר עת השקיעה. מהי הסתירה. וכיצד מיישב הרשב"ם את הסתירה? כיצד תואם הסברו של הרשב"ם את מגמתו של בעל ס"ע לגבי מועד ברית בין הבתרים? [ראה תוס' ברכות ז ע"ב]

-החלק הראשון של הפרשה היה בזמן אחד והחלק השני היה בזמן אחר. דבר זה תואם את שיטתו של בעל סד"ע שברית בין הבתרים לא הייתה לאחר שעלה אברהם אבינו לא"י בגיל 75, אלא בגיל שבעים, וא"כ חלק זה של ברית ביה"ב כתוב שלא במקומו

27. בן כמה היה תרח כאשר אברהם יצא מחרן בגיל 75? איזה קושי עולה מהפסוקים? מדוע לפי רש"י על התורה סודרו כך המאורעות? -תרח היה בן 145 (שכן הוליד את אברם בגיל 70), הקושי העולה הוא שכתוב בסוף פרשת נח שתרח מת, בגיל 205, וא"כ דבר זה היה הרבה אחרי שאברהם יצא מחרן לא"י. רש"י עונה שהדברים סודרו בכוונה כך שלא יראה (לקורא באופן שטחי-ע"פ רמב"ן) שאברהם עזב את אביו והלך לו.

28. כמה פעמים נכנס אברהם לארץ לפי בעל סדר עולם? הסבר את שיטתו. -פעמיים. פעם אחת בגיל שבעים, אז קיבל את הבשורה "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (ברית בין הביתרים), ופעם שניה בגיל שבעים וחמש כמתואר בתחילת פרשת לך לך.

29. עיין בבראשית יד, פס' ד-ה. כתוב שני הסברים אפשריים לסדר המאורעות, והראה מי פירש בסגנון זה.

-

30. מה היה גילה של רבקה בעת העקדה? תאר את שלוש השיטות, והסבר מהי נקודת המחלוקת.

1. רש"י: רבקה נולדה אז, ויצחק היה בן 37 וכשלקחה יצחק (בגיל ארבעים) הייתה בת שלוש.

2. סד"ע: רבקה נולדה אז ויצחק היה בן 26 וכשלקחה יצחק הייתה בת ארבע עשרה

3. דעת זקנים: רבקה הייתה בת 11 בעקדה, ויצחק בן 37 וכשלקחה יצחק הייתה בת ארבע עשרה.

31. כמה שנים היה אברהם בחברון עד הולדת יצחק? האם ניתן להסיק זאת מהמקרא?

-אברהם אבינו עלה לארץ בגיל 75 (ובמהלך השנה הראשונה היה הרעב והירידה למצרים והחזרה) וישב בחברון עד הולדת יצחק בגיל 100, א"כ היה בחברון 25 שנה.

32. כמה שנים היה אברהם בארץ פלשתים עד העקדה? האם ניתן להסיק זאת מהמקרא?

-אברהם היה בארץ פלישתים "ימים רבים". בפשט הפסוק אי אפשר לדעת כמה זמן ישב שם, אבל לפי הכלל שלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש אפשר ללמוד שהיה שם ימים רבים יותר מחברון, והכוונה לשנה אחת יותר (כי אם זה יותר משנה אחת היה לכתוב לומר זאת), וא"כ יש ב שם 26 שנים.

33. כיצד מסייע הספרי לפתרון השאלה של גיל רבקה בעת העקדה? -הסיפרי אומר שרבקה חיה קל"ג שנים (כמו קהת ובן עזאי) ומאז שנישאה ליצחק חיה 119 שנים, [שהרי ילדה את יעקב אחרי 20 שנה, ועוד 63 עד שהתברך, ועוד 14 בבית עבר, ועוד 22 עד שחזר ואז מתה רבקה] א"כ נישאה בגיל ארבע עשרה, וכיון שיצחק היה בן ארבעים כשנשאה, והעקדה הייתה כשהיה בן שלושים ושבע, ז"א שהייתה בת 11 בזמן העקדה

34. כמה שנים לא ראה יוסף את יעקב? כמה שנים לא ראה יעקב את יצחק?

-יוסף לא ראה את יעקב 22 שנה מאז שהיה בן שבע עשרה (שנשלח אל אחיו) עד שהיה בן 39, שהרי היה בן שלושים בעמדו לפני פרעה, ועוד שבע שנות השובע, ועוד שנתיים רעב (בראשית מה, ו).

יעקב לא ראה את יצחק סה"כ 36 שנים: 22 שנים שהיה בבית לבן ובדרך, ועוד ארבע עשר שנים שהיה בית עבר.

35. כיצד ניתן לדעת שישמעאל מת סמוך לאותו הזמן בו קיבל יעקב את הברכות? -כיון שכתוב אח"כ שעשיו כשראה שיצחק ציווה את יעקב שייקח אשה שלא מבנות כנען, הלך לקחת את בת ישמעאל, וכתוב שם ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות-שבתחילה כשדיבר בה לקחתה הייתה בת ישמעאל, אבל כשלקחה כבר מת ישמעאל והשיאה נביות אחיה.

36. מה אפשר לומר על היחס בין הסוגיה בבבלי מגילה סוף פרק ראשון לבין סדר עולם פרק ב'?

-שהבבלי מעתיק את האמור במדרש ומבאר אותו.

37. בתורה נזכרו המספרים 400 ו-430 שנה כתאריכי קץ יציאת מצרים. כיצד מיישב בעל סדר עולם תאריכים אלו? 

-400 שנה מאז שהיה לו זרע-הולדת יצחק (בגיל מאה של אברהם אבינו)

430 מאז ברית בין הבתרים שהיתה בגיל שבעים של אברהם אבינו.

38. באיזו דמות קושר בעל ס"ע (פרק ג) את 210 השנה במצרים?- באיוב. נולד כשנכנסו ישראל למצרים ומת כשיצאו

39. מדוע ראשונים (הרמב"ן ואחרים) לא נרתעו לחלוק על נתונים כרונולוגיים של בעל ס"ע? -כיון שכל מה שאנחנו מחויבים לדברי חז"ל ואסור לנו לחלוק עליהם הוא רק בעניינים של הלכה

40. מניין מוכיח בעל סדר עולם ששבע שנים כיבשו? -משנותיו של כלב שנשלח בגיל ארבעים עם המרגלים ומאז היו במדבר 38 שנים, וכשמקבל את חברון לכיבוש בסוף שנות הכיבוש היה בן שמונים וחמש, א"כ עברו 45 שנה מאז שנשלח, צא מהם 38 שנות מדבר הגעת לשבע שנים שהיו בארץ מאז שהתחילו לכבוש עד שסיימו.

41. מניין מוכיח בעל סדר עולם ששבע שנים חילקו? -מכך שכתוב שיחזקאל שהשנה הארבע עשרה לחורבן הבית הייתה שנת יובל (שראש השנה שלה הוא יום כיפור – שיש בו תקיעה לשחרור עבדים), והרי היו בארץ כמניין שבע עשר יובלות (440 עד בנין הבית ועוד 410 שעמד הבית סה"כ 850), וא"כ שנת החורבן הייתה צריכה להיות שנת יובל, ואם רק לאחר ארבע עשרה הייתה שנת יובל זה אומר שהמניין התחיל רק ארבע עשרה שנה מאוחר, ומוכח שרק אחרי ארבע שנה סיימו לכבש ולחלק, ולמדנו כבר ששבע כיבשו- מוכח ששבע חילקו.

42. מהן הבעיות הכרונולוגיות המתעוררות בלימוד ספר שופטים? -שאם מחברים את שנות כל השופטים ושנות השעבודים השונים מגיעים לסכום גבוה מהרבה מהכתוב אצל שלמה שהבית נבנה בשנת ארבע מאות ושמונים ליצי"מ, וכן הרבה יותר משלוש מאות שנה מהכניסה לארץ הכתובות אצל יפתח.

43. על מה מעיד גיוון הדעות במפרשים בכרונולוגיה של תקופת השופטים? -ת: שיש מחלוקות כי אין מסורת מחייבת לקבלת השנים, יש סתירות בפסוקים שיש ליישבם, ואין
בפשוטו של מקרא כדי ליישבם בצורה חלקה ללא פרצות, ובזה נכנסו הפירושים השונים.

44. לגבי רשימת החיבורים הבאים: סדר הקבלה (או ספר הקבלה), ספר יוחסין, שלשלת הקבלה, צמח דוד, סדר הדורות, סדרי זמנים על-פי המסורת.

יש להכיר את הפרטים הבאים:

מי המחבר? מתי חי? (מספיק לציין באיזו מאה לספירת הנ'), פרטים נוספים לגבי המחבר (במה עסק), פרטים על הספר (רק אם הזכרנו בקורס): כגון: לאיזה צורך נכתב, מה מחודש בספר, מה אמינותו, לאיזה קהל יעד נכתב.

שאלות ותשובות סדר עולם חלק ב

תאר את שתי מהדורות הדפוס הראשונות של סדר עולם (מנטובה רע"ד; קונסטנטינופול רע"ז). האם יש קשר בין שתי המהדורות (כלומר האם המהדורה המאוחרת תלויה בקודמתה)? - הספר "סדר עולם רבה׳׳ הופיע בדפוס בראשונה במנטובה שבאיטליה בשנת רע״ד (1514) ביחד עם סדר עולם זוטא. מגילת תענית. וס׳ הקבלה לדי אברהם בן דוד. ועוד.

בשנת רע״ז (1517) הופיע ״סדר עולם״ (היינו סדר עולם רבה בלבד ובלי הוספת המלה: רבה. מפגי שהודפס מבלי 'סדר עולם זוטא') בקונסטנטינופול, מהדורה זו נדפסה כנראה על פי כ״י ולא על פי המהדורה הראשונה.

לאילו שני נוסחים חילק נויבאואר את סדר עולם? איזה נוסח לקח ליסוד מהדורתו? הנוסח הספרדי־מזרחי / הנוסח הצרפתי־אשכנזי.   את הנוסח שבדפוס, היינו מהדורת אמשטרדם תע״א שלקח ליסוד מהדורתו, כינה בשם הנוסח הספרדי־מזרחי.

אילו שלושה יתרונות יש למהדורת רטנר על מהדורת נויבאואר? מפני שהשתמש באחדים מסדי שהיו לפני ריא נויבואר במהדורתו, ובכל ההבאות מסדר עולם שבכ״י מינכן של התלמוד הבבלי עולם שבילקוט שמעוני, ובעיקר מפני ה״הערות ותיקונים״ המרובים והמחכימים (-תשובה משובשת)

מירסקי קובע שסדר עולם הוא "מדרש היסטורי". הסבר ביטוי זה. בעיקרו הוא עוסק במדרש הכתובים, הוא עוסק רק באותם מקראות שיש להם ענין היסטורי, לפרשם, ליישבם וליישר את הסתירות שביניהם ולהתאים את המאורעות הנידונים בזה לעומת זה

מה תפקידו של ס"ע בספרות חז"ל לפי מירסקי? כשם שראו צורך בבירור ההלכות ובסידורן למסכתות ולתוספתא לאותם דברים שהמשנה מחמת קיצורה לא תוכל לכוללם, ולמדרשי הלכה על פי סדר התורה כדי להראות על חיבורה של התורה שבעל פה אל התורה שבכתב, כן ראו צורך בבירור המאורעות ההיסטוריים שבמקרא בספר מיוחד, שקראו סדר עולם.

מדוע כונה המדרש "סדר עולם" לפי דעתו של מירסקי? - בזה מרומז שיש סדר לעולם ואין בו בעצם המונח מקריות בעלמא

הבא הוכחה שסדר עולם שימש מקור למשנה. - המשנה בעדיות סוף פרק ב: ״אף הוא היה אומר חמשה דברים שלשנים־עשר חדש ..משפט דור המבול.. משפט המצריים... משפט גוג ומגוג לעתיד לבא... משפט רשעים בגיהנם — שנים־עשר חדש... הראב״ד בפירושו כתב על זה: ״כולן מפורש הטעם שלהם בסדר עולם פרק שלישי״.

מהי מטרת חיבורו של ס"ע לפי מירסקי? הנוצרים ימ"ש סידרו ועיוותו את שנות הדורות לפי דרכם - להשוות את תחילת מנינם לתקופה של ימות המשיח לפי המסורה... , אף טפלו עלילות על ״ששת אלפים שנה הוי עלמא״. גם יוסיפוס עסק בחישוב שנות דור ודור בתקופת מדעתם המקרא בספרו ״קדמוניות היהודים״, לפיכך ראו חכמי יבנה, שהחליטו לסדר את כל בניין התורה שבעל פה, להטיל סידור הכרונולוגיה המקראית על ההיסטוריון שביניהם, ר׳ יוסי.